חיסונים

התאמה למסמך הסטנדרטים:

תחום תוכן 3: מדעי החיים

תחום משנה: האדם, בריאותו, התנהגותו ואורח חייו

סטנדרט תוכן 3.3: התלמידים יכירו מבנים בגוף האדם, יבינו עקרונות הקשורים לתפקוד גוף האדם ויפתחו מודעות לצורך בשמירה על הבריאות ובקידום הבריאות ואיכות החיים.

סטנדרט משנה 3.3ב': ציון דרך בכיתות ה' ו'-אורח חיים בריא , קידום בריאות

התאמה לתוכנית הלימודים:

ג-7 נושא מרכזי: מערכות אקולוגיות

7.2.2 קשרי גומלין - טפילות

8.21 - יצורונים: חיידקים לעומת נגיפים

במערך השיעור "חיסון לשפעת" עמדנו על העובדה כי על אף שהנושא "חיסון לשפעת" בפרט והנושא "חיסונים" בכלל, אינם חלק מובהק מתוכנית הלימודים, הם שבים ועולים בכל חורף בכותרות העיתונות הכתובה ובתקשורת האלקטרונית, ומסקרנים את הילדים. ציינו כי הנושא מחייב התייחסות בראש ובראשונה כמענה לשאלותיהם, כלומר, כהעשרה אקטואלית. התייחסות נדרשת הן כאמצעי להגברת המודעות לשמירה על הבריאות בקרב חתכי אוכלוסייה שונים (תינוקות, קשישים וכיו"ב), והן בהתייחס לנקודות דלעיל ממסמכי הסטנדרטים.

נעבוד אפוא על סרטון זה בד בבד עם הסרטון חיסון לשפעת ועם המערך הנלווה לו.

פתיחה

נשאל את הילדים באילו הקשרים הם שמעו את המונח "חיסון".

נצפה לתשובות כגון:

א. אחי/אחותי התינוק קיבלו "את זה"

ב. יש לי פנקס חיסונים

ג. כשאחי נסע להודו הוא קיבל המון חיסונים

ד. סבתא שלי קיבלה חיסון מפני שפעת

ה. הייתי חולה באבעבועות רוח, ואמא אמרה לי שלא אחלה יותר

ו. אחותי בהיריון ושאלו אותה אם היא מחוסנת מפני אדמת

ז. נחתכתי מברזל, וחיסנו אותי מפני טטנוס

ח. נחתכתי מברזל, ואמרו לי שאני לא צריך להתחסן מפני טטנוס כי חוסנתי בשנה שעברה

ואולי גם תשובות אלה:

ט. יש לי קרוב/שכן שחולה בשיתוק ילדים (פוליו) כי פעם לא נהגו לחסן

י. כשהכיש את דוד שלי נחש, הוא קיבל משהו כמו חיסון

כל אחת מתשובות אלה מייצגת אחת מתכונותיה המרכזיות של המערכת החיסונית.

נכתוב תשובות מרכזיות על הלוח, וננסה להכניס מעט סדר בדברים.

נציג כעת את הנקודות המרכזיות שעל פיהן נתווה את מהלך הדיון:

1. מה זה בכלל חיסון?

חיסון הוא למעשה הצגת גורם המחלה (חיידק, נגיף) בפני המערכת החיסונית, במטרה לגרום למערכת לזהות אותו בפעם הבאה שבה הוא יחדור לגוף.

למערכת החיסונית יש זיכרון חיסוני - לאחר מפגש ראשוני עם גורם מחלה (חיידק, נגיף) היא תזהה אותו בקלות, ותחסל אותו (בהמשך ננסה להבין כיצד).

2. איך פועל החיסון?

על-גבי כל תא, חיידק או נגיף וכו' יש סמנים שמייחדים אותו, מעין דגלונים הייחודיים לו (חלבונים). אם דגלון שכזה מזוהה פעם אחת על ידי המערכת החיסונית הוא יזוהה בכל פעם שבה תיתקל בו המערכת.

כלומר בעת החיסון, הפעם הראשונה שבה הגוף פוגש את החיידק או את הנגיף, אנחנו מציגים בפני המערכת החיסונית את הסמן, הדגלון (החלבון) הספציפי. בפעם הבאה שהמערכת תראה את הדגלון, כבר יהיו מוכנים תאים, שנקרא להם תאי זיכרון, שיזהו את הדגלון השייך לחיידק מסוים או לנגיף מסוים, ויגייסו תאים מחסלים.

לדגלון זה אנחנו קוראים אנטיגן. כל חומר המפעיל את המערכת החיסונית ייקרא אנטיגן.

3. אם אנחנו מחדירים בחיסון חיידק או נגיף, כיצד הוא לא גורם מחלה מיד לאחר החיסון?

בחיסון אנחנו לא מחדירים לגוף חיידק או נגיף פעיל. את החיסון יוצרים מחיידק או מנגיף מוחלשים או מומתים. כלומר, הדגלונים, האנטיגנים, עדיין קיימים ומזוהים על ידי המערכת, אבל יכולתו של החיידק או הנגיף להזיק או לגרום מחלה ניטלה ממנו עקב הטיפול, כיוון שהוא כעת מוחלש או מומת.

נחדד את הנקודה: בגורם מחלה יש שני מרכיבים מרכזיים:

א. סמן, דגלון, אנטיגן (חלבון)

ב. רכיב המעורר תגובה קשה למאכסן וקרויה בפינו מחלה

בחיסון אנו מחדירים את א ומנטרלים את ב.

4. מדוע לפעמים מרגישים לא טוב אחרי חיסון?

אמרנו שחלק מהחיסונים מכילים גורם מחלה מומת, וחלק מכילים גורם מוחלש. התחושות הלא נעימות נובעות בדרך כלל מגורם מחלה מוחלש או לחלופין מגורם מומת, אשר נותרו בו שאריות פתוגניות (מחוללות מחלה).

לאחר הקדמה זו נצפה יחד בסרטון חיסונים.

לאחר הצפייה בסרטון נתייחס בקצרה לחלק מההיגדים שאמרו הילדים בפתיחת השיעור. ניזכר בהם:

אחי/אחותי התינוק קיבלו "את זה". חיסונים ניתנים לתינוקות כדי ליצור אצלם זיכרון חיסוני למגוון אנטיגנים, לפני שייחשפו לגורם המחלה עצמו.

בקשו מן הילדים לחפש מהו חיסון משולש, מפני מה מחסנים תינוקות.

ב. יש לי פנקס חיסונים. תיעוד מסודר חייב ללוות את תהליך החיסון. יש לוודא כי כל ילד חוסן ויש לדעת תאריכים מדויקים כדי לתכנן את ההזרקות הבאות. הדבר מתקשר לנקודה הבאה.

ג. כשאחי נסע להודו הוא קיבל המון חיסונים. יש חיסונים מסוימים שבהצגה בודדת של האנטיגן, מערכת החיסון תזכור אותם לכל החיים, כמו אבעבועות רוח.

חיסונים אחרים (כמו חיסון לצהבת נגיפית מסוג B) יש לחזור ולהזריק מנת "תזכורת" אחת או מנות "תזכורות" אחדות, כדי להגיע לרמת זיכרון חיסוני מספקת.

חיסונים אחרים מחייבים הזרקות חוזרת אחת לכמה שנים (למשל טטנוס-דיפטריה) מפני שתאי הזיכרון נגד האנטיגן הספציפי דועכים ומתפרקים עם הזמן.

ד. סבתא שלי קיבלה חיסון מפני שפעת. ראו מערך שיעור תואם. נוטים לחסן אנשים מבוגרים מפני שפעת כדי למנוע זיהום משני, זיהום נוסף על השפעת שהתפתח מגורם אלים כלשהו, כאשר הגוף חלש משפעת למשל.

ה. הייתי חולה באבעבועות רוח, ואמא אמרה לי שלא אחלה יותר. ראו ג. זיכרון חיסוני לכל החיים בהצגה בודדת של אנטיגן.

ו. אחותי בהיריון ושאלו אותה אם היא מחוסנת מפני אדמת. גורמי מחלה מסוימים, כדוגמת נגיף האדמת, עלולים לגרום מומים קשים אצל עוברים אם אמם נושאת את הנגיף בזמן ההיריון, לכן במדינת ישראל, למשל, כל הבנות מחוסנות כבר בבית הספר היסודי, כדי לוודא כי בעת היריון עתידי הן לא יידבקו בנגיף האדמת.

ז. נחתכתי מברזל, וחיסנו אותי מפני טטנוס. חיידק הטטנוס (דיפטריה) מתקיים היטב במקומות לא מאווררים, כמו באדמה לא מאווררת, לחתך פתוח אשר בא במגע עם אדמה עלולים לחדור חיידקים (או נבגים) ישירות דרך החתך. כדי למנוע מצב (נדיר) זה, מחוסן כל אדם אשר נחתך בחתך עמוק. אגב, לטיעון עתיק היומין אודות הפחד מפני חלודה אין קשר לנושא הנדון...

ח. נחתכתי מברזל, ואמרו לי שאני לא צריך להתחסן מפני טטנוס כי חוסנתי בשנה שעברה. עדיין קיים זיכרון חיסוני.

בקשו מן הילדים לחפש מה מרווח הזמן הנחוץ בין חיסונים מפני טטנוס.

ט. יש לי קרוב/שכן שחולה בשיתוק ילדים (פוליו) כי פעם לא נהגו לחסן

-המשפט נכון עובדתית.

אם תמצאו אדם שיעד על-כך מכלי ראשון, הדבר יעשיר ביותר את הדיון ואת ההבנה.

. כשהכיש את דוד שלי נחש, הוא קיבל משהו כמו חיסון. נכון, הוא לא קיבל חיסון של ממש שגורם לגוף לייצר נוגדנים נגד ארס הנחש, אלא מלאי עצום של נוגדנים המוכנים בבתי החולים מבעוד מועד, ומוזרקים לאדם שכבר הוכש ואין די זמן להמתין עד שגופו ייצור נוגדנים. לחיסון זה אנו קוראים חיסון פסיבי, כיוון שהגוף אינו מייצר באופן פעיל (אקטיבי) נוגדנים, אלא מתחסן פסיבית בעזרה מבחוץ.

בהתאם לגיל של התלמידים נסו כעת לפתח דיון מודרך במתכונת מועדוני ה-debate. חלקו את התלמידים לקבוצות, מנו נציגים, הקציבו זמן לכל סבב דיונים, והקצו זמן מוגבל לשאלות "הקהל".

שימו לב, בלי משים הדיון עלול להפוך לבליל צעקות. כדי להימנע ממצב כזה, הסבירו לילדים את הכללים, היצמדו להם, אל תחרגו מהזמן המוקצב לכל סבב, ותנו רשות דיבור לנציגים או לקהל איש איש בתורו.

נקודות לדיון

האם נכון לחסן את האוכלוסייה כולה?

שמענו על מקרים מזעזעים שבהם לקו ילדים ותינוקות במומים קשים בעקבות חיסון. האם מידע זה משפיע על החלטתנו?

מנגד, שמענו על ילדים שמתו ממחלות שחלפו מן העולם, כיוון שהוריהם החליטו לא לחסן אותם. מה אחריות ההורים כלפי ילדם בהקשר זה? וכלפי החברה הנחשפת למחלות שחלפו מן העולם?

מהי אחריות הפרט כלפי האוכלוסייה? אדם שאינו מחוסן עלול לגרום התפרצויות מגפות חדשות על ידי זנים אלימים יותר ועמידים לתרופות.

בהצלחה! בהכנה נכונה לקראת הדיון החוויה הופכת מעשירה ומהנה!

בטרם נמשיך, נבדוק את עצמנו בעזרת החידון המצורף לסרטון. נסקור מספר נקודות בציר הזמן, ונסיים את השיעור בפעילות המוצעת על ידי שלמה עכבר המעבדה.

לסיום אתם מוזמנים לקרוא את מכתבה של רעיה מירושלים, אשר שלחה אלינו רעיונות יפים. הללו פורסמו ככתבם וכלשונם באתרנו במגזין קיוון חדש בגיליון חודש נובמבר 2006. נביא את הדברים ככתבם, אתם מוזמנים לעשות בהם שימוש ולשלוח אלינו רעיונות נוספים ותגובות.

להלן המכתב:

צוות בריינפופ שלום,

בהלת חיסוני השפעת אשר התעוררה לאחרונה הביאה אותי לאתרכם. מבול של שאלות תלמידים הציף אותי, ומצאתי את עצמי אובדת עצות נוכח כל השאלות.

אני מלמדת מדעים בשני בתי ספר בעיר, ביסודי (בכיתות ה-ו( ובחטיבת ביניים (בכיתות ח). מורות בית הספר היסודי ניגשו אליי כאל ה"מומחית", בהנחה שהוראה בחטיבה מקלה עליי את ההתמודדות עם נושאים כגון אלה.

התשובה נמצאה באמצעות הנושא "חיסון נגד שפעת" שבאתרכם. הסרטון עזר לי להעביר את עיקרי הדברים, וכך בכל כיתה בהתאם לגיל התלמידים יכולתי להיעזר במערך השיעור שבאתרכם. הצגתי בפני הילדים את הסרטון, ובעקבותיו עלו שאלות רבות.

שמחתי לגלות כי מרבית השאלות הופיעו במערך המוצע על ידיכם. מצאתי בו שאלות סדורות ותשובות בנושא, התשובות הופיעו ברמה שיכולתי להשתמש בה בגילים השונים שאיתם אני עובדת, ואפשרו לי לנהל דיון עליהן.

דרך זו של המחשה ודיון אפשרה לי להתמודד עם נושא מורכב עם תלמידים צעירים ובוגרים יותר ללא ידע קודם.

בסוף השיעור ביקשתי מהתלמידים להביא לשיעור הבא את פנקסי החיסונים שלהם, ואם אפשר גם פנקסי חיסונים של תקופת הינקות מטיפת חלב.

התלמידים התלהבו מאוד מהרעיון, והשיעור השני החל בהתרגשות, כאשר התלמידים השוו ביניהם נתונים של גיל ומשקל מתקופת הינקות.

ביקשתי מהתלמידים להסתכל ברשימת החיסונים, אמנם מידע רב אינו ברור להם, אבל מתוך מה שהם יכולים להבין ביקשתי מהם להסתכל בחיסונים שחוזרים יותר מפעם אחת ובאיזו תדירות.

דיברתי איתם על כך שיש חיסונים שאנו מקבלים פעם בחיים, יש חיסונים שמקבלים מספר פעמים בתקופה והם טובים לכל החיים, ויש כאלה שצריך לחזור עליהם (טטנוס - אחת לעשר שנים, שפעת - אחת לשנה).

לפני השיעור הלכתי לטיפת חלב הקרובה למקום מגוריי וגם לקופת חולים, ולקחתי פרסומים על חיסונים: חילקתי לתלמידים מפרסומים אלה וקראנו יחד.

התלמידים התעניינו מאוד, אם כי לצעירים יותר (ה-ו) היה קשה להבין את נושא הנוגדנים.

התלמידים התעניינו במחלות אחרות ובדרכי החיסון שלהן, שלחתי אותם לצפות בסרטונים אחרים באתר על מחלות כמו סרטן, סוכרת, שפעת הנילוס המערבי, איידס ועוד.

הסברתי להם שכל עוד גורם המחלה לא אותר לחלוטין ולא בודד (כמו בסרטן) אין דרך לחסן, וגם אחרי שהגורם מבודד (כמו נגיף האיידס), הדרך להכנת החיסון אשר תמנע את המחלה אינה פשוטה כל כך.

אני עושה שימוש רב באתרכם, הרבה תודות, עלו והצליחו!!

תודה,

רעיה, ירושלים

השם המלא שמור במערכת