סביבונים עם קריצה מדעית
חג החנוכה, שנקרא גם חג האורים, נותן לנו הזדמנות לערוך פעילות מדעית מהנה הקושרת תכונות של אור לסביבונים.
אתם מוזמנים להכין איתנו סביבונים מיוחדים לקראת החג, "סביבון ניוטון" ו"סביבון בנהם", וגם לצפות בסרטון בריינפופ על אור
| מה צריך? |
 | מספריים, קרטון או בריסטול |
| קיסמי שיניים |
| דבק |
| פלסטלינה |
| סיכת נעץ או מסמר קטן |
| צבעי עיפרון: סגול, כחול, ירוק, צהוב, כתום ואדום |
| שרטוט של שני עיגולי הסביבונים: ניוטון ובנהם. |
הפעילות
חלק א – סביבון ניוטון
|
| 1. |
נגזור את עיגול הסביבון על פי השרטוט המצורף, ונצבע בצבע חלש כל אחת מהגזרות שבעיגול על פי הסדר הבא: סגול, כחול, ירוק, צהוב, כתום ואדום. נחזור שוב על סדר הצביעה. |
| 2. |
נדביק את העיגול הצבוע על קרטון או על בריסטול, ונגזור שוב סביב שולי העיגול הצבוע. |
| 3. |
נחרר את מרכז העיגול בסיכת נעץ או במסמר קטן. |
|
| 4. |
נשבור את הקצה של קיסם השיניים, ונכניס את הקצה החד לחור שיצרנו בדיסק. |
| 5. |
נשתמש בפלסטלינה לחיזוק הקיסם. |
| 6. |
נסובב תחילה את הסביבון באיטיות ולאחר מכן במהירות. |
|
| מה אתם רואים? מה קרה לצבעי הסביבון? |
| חלק ב – סביבון בנהם |
1. נגזור את עיגול הסביבון על פי השרטוט המצורף.
2. נחזור על תהליך ההכנה כמו בחלק א, הדבקה ונעיצת הקיסם במרכז.
3. נסובב את הסביבון באיטיות ולאחר מכן במהירות.
|
 |
| מה אתם רואים? אילו צבעים מופיעים בסביבון? |
המדע שמאחורי
התאים האחראים לחישת הצבע בעין שלנו, לא מספיקים להגיב לצבעים המתחלפים ב"סביבון ניוטון". לכן, כאשר אנו מסובבים את הסביבון במהירות, המוח מקבל אותות של כל הצבעים, ומתרגם אותם לצבע ממוצע שכאן הוא לבן.
כאשר סובבנו את "סביבון בנהם", ראינו תופעה הפוכה. במקום צבעי שחור-לבן הבחנו בהבזקים של צבעים. אחד ההסברים לכך הוא שהתאים בעין האחראים לראיית הצבע נחלקים לשלושה סוגים: תאים הרגישים לצבע אדום, תאים בעלי רגישות לצבע ירוק, ותאים שרגישים לצבע כחול. נוסף על הרגישות השונה לצבעים, שלושת סוגי התאים נבדלים גם בזמני התגובה לחישה של הצבע. למשל, התאים הקולטים את הצבע הכחול מגיבים לאט יותר מהאחרים.
כאשר "סביבון בנהם" מסתובב, האיור של דגם הפסים המיוחד שבו מביא להופעת הבהובים של צבע לבן בקצב לא קבוע ובעוצמות שונות. המוח מתרגם את הצבע כלבן רק כאשר שלושת סוגי התאים הרגישים לשלושת הצבעים מגיבים אליו יחד. מכיוון שזמני התגובה שלהם שונים, נוצר פרק זמן קצר שבו סוג אחד מגיב, והשאר לא, ואז המוח מתרגם זאת לצבעים השונים שאנו רואים.
