בט"ו בשבט מנביטים זרעים ועוד!

לכבוד ט"ו בשבט נערוך פעילות מהנה עם הילדים בכיתה. נתחיל בצפייה בסרטון ט"ו בשבט של בריינפופ, ונרחיב לצפייה בסרטון גדילת צמחים. לאחר מכן נתנסה בהנבטה ובשתילת הנבטים.

זוכרים איך הנבטנו שעועית בגן? אז עכשיו בואו ננסה לחזור על ההנבטה, אבל הפעם עם מגוון גדול יותר של זרעים, תוך כדי הבנת שלבי התהליך.

יש כמה דרגות קושי של הנבטות.
א. הזרעים הפשוטים ביותר להנבטה הם כמובן הקטניות: חומוס, פול, אפונה, שעועית לסוגיה ואפילו בוטנים (לא מומלחים כמובן... ומקולפים).

מה עושים?
1. נניח שכבת צמר גפן בקופסה, ונרטיב אותה קלות*.
2. נניח עליה את הזרעים.
3. נכסה בשכבת צמר גפן לחה נוספת.
4. שימו לב, כפי שאתם דואגים לתת מים לחיית המחמד שלכם, אל תשכחו להרטיב את צמר הגפן! ולא, לא נקבל הנבטה... אבל חשוב מאוד לא להציף את צמר הגפן במים!
5. מחכים יומיים-שלושה.

*אפשר גם להניח במסננת במקום בצמר גפן.

ב. זרעים מעט קשים יותר להנבטה הם גרעינים של מלון, פלפל או עגבנייה ואפילו גרעיני אבטיח. מכיוון שהגרעינים מכילים חומרים מעכבי נביטה, עלינו לבצע את הפעולות הבאות:
1. לשטוף היטב את הזרעים לפני ההנבטה.
2. להשרות את הזרעים מספר שעות במים.
3. להמשיך בתהליך על פי סעיף א'1 ואילך.

אז מה היה לנו כאן?
בצמח בוגר, האספקה של האנרגיה והסוכר (גלוקוזה) נעשית בתהליך הפוטוסינתזה: הגלוקוזה הנוצרת בעזרת אנרגיית השמש, משמשת לגדילה, לצמיחה של פרחים, פירות וכו'. אבל כאשר "הצמח" זעיר ועודנו זרע, אין בו חלקים ירוקים, לכן לא יוכל לבצע את תהליך הפוטוסינתזה, והוא זקוק למקורות אנרגיה זמינים.


כיצד בכל זאת צומחים העלים הראשונים (פסיגים) והשורשון הקטן? מי מספק את האנרגיה ליצירתם?
נכון, העמילן שבזרע!



עכשיו, כשבידינו צמחים זעירים בעלי זוג עלים ושורשון, נוכל לשתול אותם בעציץ. אם נכין הרבה צמחים קטנים כאלה, תהיה לנו "גינת נבטים" להעשרת הסלט - טעים מאוד ובריא מאוד!!

ועכשיו בואו ננסה להנביט תפוחי אדמה ובטטות!
תפוחי האדמה והבטטות הם מקור אנרגיה זמין של הצמח. הם הפקעות המעובות המחכות שהחלקים הירוקים של הצמח יצרכו אותן. לכן הם מזינים כל כך בשבילנו.

אז מה עושים?
1. ניקח תפוח אדמה בינוני ובטטה בינונית.
2. ננעץ ארבעה קיסמים סביב השליש התחתון של תפוח האדמה או הבטטה.
3. נבחר בכוס או בצנצנת שהחלק התחתון של הבטטה או תפוח האדמה ייכנס לתוכן, ונמלא במים.

כאן נדרשת סבלנות ארוכה יותר, ועשויה להימשך מספר שבועות. בתחילה נראה שורשון קטן, ובעקבותיו ייצאו שורשים רבים נוספים, ובהמשך יצמח גבעול ועליו עלים.

ט"ו בשבט שמח!