גבוהים, נמוכים, שמנים, רזים, כהים, בהירים, דתיים, חילונים, מצטיינים, שונאי חשבון, עולים חדשים, ותיקי העיר, שחקני כדורסל, שחקני שחמט ועוד כל-מיני...

כנראה כולנו נמצא את מקומנו לפחות באחת הקטגוריות שציינו לעיל, וכנראה כל אחד מאיתנו הוא "אחר" בדרך אחרת. ואם כל אחד אחר, אולי נכון יותר דווקא להדגיש את השונות ואת הייחודיות של כל אחד ואחת מהתלמידים שלנו.

הנושא השנתי בשנת הלימודים תשע"ד הוא "האחר הוא אני", והכוונה היא לראות בכל אחד מאיתנו את הייחודיות, את מה שאחר, את השונה והמיוחד, כך שלמעשה אף אחד מאיתנו אינו יוצא דופן, כי כולנו שונים, כולנו אחרים, כולנו יוצאי דופן.

אנחנו חיים בחברה שנוטה מאוד לקטלג כל מידע, ובהתאם לכך גם לקטלג אנשים. אנחנו מקוטלגים על פי בית הספר שבו אנחנו לומדים, על פי המקצוע שאנחנו לומדים בהרחבה, על פי מקום המגורים שלנו, על פי צבע העור שלנו, ועוד עוד אינסוף מאפיינים שונים.

ילדים נוטים להרגיש נוח יותר כשהם יודעים לשייך כל דבר "למקומו". אך אליה וקוץ בה, כי תחושת הקטלוג הזאת יוצרת נורמות מחמירות ביותר, ומי שאינו בתוך המשבצת, הוא מיד שונה, אחר, יוצא דופן, ומילים אלו טומנות בחובן קונוטציה שלילית ובעייתית.

תפיסת "האחר הוא אני" מעלה הזדמנות נפלאה להדגיש את יוצא הדופן ואת השונה בכל אחד ואחת מאיתנו, להראות ש"קירות הקופסה" צריכים להיות גמישים, ולעתים יש בהם "פרצות" ושינויים.

כשנלמד לחזק ולחבק את השונה אצל כל אחד ואחת, נהיה מן הסתם סובלניים גם למי שהם אולי קצת יותר אחרים, או קצת יותר יוצאי דופן.

וכיצד נעשה זאת עם הילדים בכיתה? הדרכים הן שונות וכולן טובות. אפשר להתחיל כל יום בסיפור של מספר דקות של ילד על השוני ועל הייחודיות שלו, ואחת לשבועיים לדון עם התלמידים ביופי שבשונות, בטוב שבמגוון, בכך שכל אחד הוא למעשה אחר.

אפשר לערוך יום עמים ועדות, שבו יביא כל ילד אוכל אופייני, לבוש, סיפור מבית הוריו או מבית סבא-סבתא, בהתאם לגיל ולמאפייני הכיתה. כך נוכל להדגיש את המקום של כל עדה, את היופי שבשונות הרבה, את חוסר הערך בקטלוג, וגם להכיר טוב יותר זה את זה.

מומלץ להתחיל בייחודיות החיובית של התלמיד, שתחזק את האגו שלו כשהוא יספר עליה. אחרי שיתפתח שיח חיובי ותומך בנושא השונות, מומלץ לעודד תלמידים לספר גם על החולשות שלהם, כמו מחלה מסוימת, אלרגיה, אסתמה, דיסלקציה, ביישנות, קושיי בלימוד נושא מסוים כמו חשבון או שפה חדשה וכן הלאה.

ולאחר מכן, תפקידנו כמורים הוא לעבור מהסיפורים האישיים אל הדיון הרחב יותר, אל המכנה המשותף המעצים את השונה ואת האחר.

אנו מזמינים אתכם להשתמש גם בסרטוני בריינפופ, שאותם אפשר לשלב בדיון על פי הצורך ועל פי הנושא, למשל: אוטיזם, מבצעי העלייה מאתיופיה‏, ‏אלרגיות, ‏השמנת יתר, משקל הגוף‏, ADHD‏, ‏הגירה ועלייה, ‏הקיבוץ ועוד רבים אחרים בהתאמה לשונות ולייחודיות שיועלו בכיתתכם.