על פי המסורת, חג השבועות הוא החג שבו היו מעלים את הביכורים, כלומר את הפירות הראשונים שהבשילו. אך מהי בעצם הבשלה?
מתברר שהבשלה איננה מושג מדעי או בוטני. זהו מושג שהאדם המציא לצרכיו – התאמת הפרי לאכילה. פרי בשל הוא אמנם טעים, אבל יוצר בעיות, בעיקר לחקלאים ולמשווקים. הפרי הבשל נוטה להירקב די מהר, ועל כן מושקעים מאמצים רבים בהארכת חייו.
כדי להאריך את חיי המדף של הפרי כך שיאפשר למשווקים להאריך את תקופת המכירה שלו, פירות רבים נקטפים במצב כמעט בשל. לאחר מכן נעשים מאמצים רבים להשאיר אותם במצב בשל ומתאים לאכילה.

כאן נכנס לתמונה מושג חדש: הבחלה. ההבחלה היא תהליך של הבשלה מלאכותית. באמצעות ההבחלה אפשר לדחות את תהליכי ההבשלה הטבעיים של הפירות, ולאחסן את הפירות שעדיין במצב בוסר בבתי קירור.
איך עושים את זה? את הפירות המיועדים להבחלה מכניסים לחדרים אטומים, ומזרימים פנימה גז אתילן בריכוזים מתאימים. האתילן מעודד את תהליכי ההבשלה, בין השאר משום שהוא הורס את הכלורופיל שבקליפת הפרות, והופך את עמילן הפרי לסוכר.
עובדה מעניינת היא שהבחלה מתרחשת מהר יותר כאשר הפרי בא במגע עם תפוח בשל או עם בננה בשלה, אשר מפרישים חומרים שמקצרים את תהליך ההבחלה אצל הפירות הנוגעים בהם.

אפרסמון הוא דוגמה לפרי שבדרך כלל עובר תהליך הבחלה. מכירים את התחושה של מעין עקצוצים בפה שמקבלים לפעמים כשאוכלים אפרסמון, גם כשהוא נראה לנו בשל? התופעה הזו ידועה בשם עפיצות, ובמרבית זני האפרסמון ההבחלה מפחיתה את התחושה הזו.

ומה מקור המילה הבחלה? המונח לקוח מן התלמוד, שבו נקראים שלבי ההבשלה של התאנה: פגה, בוחל וצֶמֶל.